ספרי במדבר

פרשת נשא: ביום כלות משה

מהדורה פיוטית — המבהירה את צורת המדרשעם תרגום המילים הארמיות לעבריתעם תרגום המילים הארמיות לעברית, ותוספות ממדרשים אחריםעם תרגום המילים הארמיות לעברית, תוספות ממדרשים אחרים, מקבילות ושינויי נוסחאות

מהדורת יצחק לאווי על ידי קלוד, כסלו תשפ״ז

תוכן העניינים ↓

תוכן העניינים

  1. מדביום כלות משהבמדבר ז, א
  2. מהויקריבו נשיאי ישראלבמדבר ז, ב
§§44§§

ספרי במדבר

פסקה מד: ביום כלות משה

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם(במדבר ז, א)

בצירוף תרגום המילים הארמיות לעברית · תוספות שבנוסחים אחרים · מקבילות במדרשים ובתלמודים ושינויי נוסחאות

על פי כתב יד וטיקן 32 §§cover-end§§

חלק א

דרשת הפסוקים

אוַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה — יום הקמת המשכן

דרשת הפסוק · ״ויהי ביום כלות משה את המשכן״ · שבעת ימי המילואים, ומה אירע ביום שהוקם המשכן

כתב יד וטיקן 32 (מאגרים; הורוויץ עמ׳ 49–50).

״כלות משה את המשכן״ — כך המדרש (במסורה: כלות משה להקים את המשכן); בהורוויץ כלשון המקרא. ״בחדש הראשון באחד לחדש״ — המדרש מדלג ״בשנה השנית״ (שמות מ, יז), ובהורוויץ הפסוק במלואו.

״בשלישי היזה הימנו אחת, הזייה שנייה גילחו״ — כך בכתב היד; בהורוויץ ״בשלישי הזה ממנו, תחת הזאה שנייה גילחו הלוים״.

״ויקחו שני בני אהרן״ — כך המדרש (במסורה ויקרא י, א: ויקחו בני אהרן), כנראה בהשפעת ״אחרי מות שני בני אהרן״; בהורוויץ ״ויקחו בני אהרן״.

״הזייה שנייה — גילחו״: כלומר תחת ההזאה השנייה גילחו את הלוים; כך מפורש בהורוויץ (״תחת הזאה שנייה גילחו הלוים״) ובבמדבר רבה יב, טו (״ותחת הזייה שנייה, שהיו צריכים הלוים להזות… צוה המקום לגלחם״). לשון כתב היד נשארה.

״מיתתן לפנים״ (דברי רבי ישמעאל) — בכתב היד ״מין״, והאותיות ״תת״ הושלמו במאגרים. ״גררום״ — לפניו כתב הסופר וי״ו ומחקה. ״מאת פני הקודש״ (בפעם השנייה) — בכתב היד ״הקו׳״, ונפתח כבפעם הראשונה.

מקבילות: סדר עולם רבה ז (״התחילו ז׳ ימי המלואים בכ״ג באדר… רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף בשמיני העמידו ופירקו״; ״בשני בניסן שרף אלעזר הכהן פרת חטאת״; ״ראשון לנשיאים… ראשון לירידת האש״); ספרא, מילואים פרשה א (״אף בשמיני העמידו ופרקו״ בשם רבי יוסי ברבי יהודה; ובמחלוקת ״וימותו לפני יי״: רבי אליעזר — ״לא מתו אלא בחוץ… נגפם המלאך ודחפם״, רבי עקיבה — ״לא מיתו אילא בפנים… מלמד שהיטיל בהן חכות שלברזל, גררם״); במדבר רבה יב, טו (רבי שמואל בר נחמני: ״אף בשמיני העמידו ופרקו״).

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן(במדבר ז, א) —

מגיד הכתוב שכל שבעת ימי מילואיםמילואים — ימי חנוכת הכהנים והמשכן (שבעת הימים שלפני היום השמיני) היה משה מעמיד את המשכן,

ובכל בקר ובקר מושחו ומפרקו;

אותו היום — העמידו ומשחו ולא פירקו.

רבי יוסי ברבי יהודה אומר:

אף בשמיני העמידו ופירקו,

שנאמר: וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן(שמות מ, יז).

נמצינו למידין

נמצינו למידין:

שבעשרים ושלשה באדר התחילו אהרן ובניו משכן וכל הכלים למשח;

בראש חודש — הוקם המשכן;

בשיני — נשרפה פרהנשרפה פרה — נשרפה הפרה האדומה, שאפרה מטהר טמאי מת;

בשלישי — היזההיזה — הזה, זרק ממי החטאת הימנו אחת;

הזייה שנייה — גילחו.

בו ביום שרת שכינהשרת שכינה — שרתה, חלה השכינה בבית,

שנאמר: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד(שמות מ, לה).

בו ביום

בו ביום הקריבו נשיאים,

שנאמר: וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן(במדבר ז, יב).

אין תלמוד לומר ״ראשון״;

ומה תלמוד לומר ״ראשון״? —

ראשון לכל ימות השנה.

בו ביום ירדה אש מן השמים ואכלה את הקורבנות,

שנאמר: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְיָ וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ(ויקרא ט, כד).

בו ביום הקריבו בני אהרן אש זרה,

שנאמר: וַיִּקְחוּ שני בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וגו׳(ויקרא י, א),

וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְיָ(ויקרא י, ב).

מיתתן לפני יי

מיתתן לפני יי, ונפילתן בחוץ.

כיצד יצאו?

היה רבי יוסי אומר:

המלאך מדדןמדדן — הוליכן ממקומן (?) מתים עד שיצאו ונפלו להן בעזרה,

שנאמר: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּודֶשׁ(ויקרא י, ד).

״מאת פני יי״ לא נאמר, אלא מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּודֶשׁ.

רבי ישמעל אומר:

דבר למד מעיניינודבר למד מעיניינו — דבר הלמד מהקשרו (אחת משבע מידות הלל):

וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְיָ —

מיתתן לפנים, ונפילתן לפנים.

הא כיצד יצאו?

גררום בחכי ברזלבחכי ברזל — באנקולים (ווים) של ברזל.

תרגום לעבריתמילואים ימי חנוכת הכהנים והמשכן (שבעת הימים שלפני היום השמיני) נשרפה פרה נשרפה הפרה האדומה, שאפרה מטהר טמאי מת היזה הזה, זרק ממי החטאת שרת שכינה שרתה, חלה השכינה מדדן הוליכן ממקומן (?) דבר למד מעיניינו דבר הלמד מהקשרו (אחת משבע מידות הלל) בחכי ברזל באנקולים (ווים) של ברזל

בוַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ — אחר שנמשחו כולן

דרשת הפסוק · ״וימשח אותו ויקדש אותו״ · לא קודש כלי אחד עד שנמשחו כל הכלים

כתב יד וטיקן 32 (מאגרים; הורוויץ עמ׳ 50). המדרש כותב ״אותו… אותם״ מלא (במסורה: אתו… אתם).

וַיִּמְשַׁח אֹותוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹותוֹ(במדבר ז, א) —

שומע אני: ראשון ראשון שנמשח היה קדוש?

תלמוד לומר: וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם —

מגיד שלא קידש אחד מהם עד שנמשחו כולן.

גוַיִּמְשָׁחֵם — מדות הלח ומדות היבש

דרשת הפסוק · ״וימשחם״ · משיחת הכלים מבפנים ומבחוץ, ומשיחתן לעתיד לבוא

כתב יד וטיקן 32 (מאגרים; הורוויץ עמ׳ 50). ״ונמשחו מבחוץ״, ״נמשחו מבפנים ולא נמשחו״ — בכתב היד ״נמש׳… מבפ׳״, ונפתחו. ״שאין מקדשות״ — לפניו כתב הסופר ״מקדש״ ומחקו.

״ממושבותיכם תביאו לחם תנופה״ — בהורוויץ נוסף ״שתים שני עשרונים״. ״מגיד שמשיחתן שלאילו הוקדשו כל הכלים לעתיד לבוא״ — בהורוויץ ״ומה תלמוד לומר וימשחם ויקדש אותם? מגיד שבמשיחתן של אלו הוקדשו…״.

לבירוצי מדות הלח והיבש השוו משנה מנחות ט, ה (״מדות הלח בירוציהן קדש ומדות היבש בירוציהן חול״) ותוספתא מנחות פרק י (צוקרמנדל: ״מפני מה בלח קודש? מפני שנמשחות מבפנים; מפני מה ביבש חול? מפני שאין נמשחות״).

מקבילה: במדבר רבה יב, טו (״וימשחם — משחם מבחוץ ומבפנים״, מחלוקת רבי יאשיה ורבי יונתן, ״מגיד שמשיחתן שלאלו הוקדשו כל הכלים לעתיד לבא״); שם בדברי רבי יאשיה ״מדות הלח — נמשחו מבפנים, ולא נמשחו מבחוץ״.

וַיִּמְשָׁחֵם(במדבר ז, א) — משיחתן מבחוץ ומבפנים.

רבי יאשיה אומר:

מדות הלחמדות הלח — כלי המידה למשקים (ליין ולשמן) שבמקדש — נמשחו מבפנים, ונמשחו מבחוץ;

ומידות היבשומידות היבש — וכלי המידה ליבש (לסולת) — נמשחו מבפנים, ולא נמשחו מבחוץ.

רבי יונתן אומר:

מידות הלח — נמשחו מבפנים, ולא נמשחו מבחוץ;

מידות היבש — לא נמשחו לא מבחוץ ולא מבפנים.

תדע לך שאין מקדשות,

שנאמר: מִמּוֹשְׁבֹותֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה(ויקרא כג, יז).

הא אמתי הן לַיְיָ?

לאחר שנאפו.

לעתיד לבוא

רבי אומר:

וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹותָם — למה נאמר?

והלא כבר נאמר: וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ!

מגיד שמשיחתן שלאילו הוקדשו כל הכלים לעתיד לבוא.

תרגום לעבריתמדות הלח כלי המידה למשקים (ליין ולשמן) שבמקדש ומידות היבש וכלי המידה ליבש (לסולת)

חילופי נוסח והשלמות

על פי כתב יד וטיקן 32. במקומות שכתב היד חסר או משובש הושלם מעדי נוסח אחרים או על פי המקבילות. מילים שנוספו או תוקנו מסומנות באפור; תיקון שיש לו נוסח בכתב היד מציג אותו בריחוף העכבר. ראשי תיבות נפתחו, הפסוקים נוקדו על פי המסורה ומראי המקום נוספו בסוגריים.

סעיףבנוסחבכתב היד
אמיתתןמין

מקורות הנוסח

החיבורהנוסח שעל פיו נדפס
ספרי במדברכ״י וטיקן 32
§§45§§

ספרי במדבר

פסקה מה: ויקריבו נשיאי ישראל

וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים(במדבר ז, ב)

בצירוף תרגום המילים הארמיות לעברית · תוספות שבנוסחים אחרים · מקבילות במדרשים ובתלמודים ושינויי נוסחאות

על פי כתב יד וטיקן 32 §§cover-end§§

חלק א

דרשת הפסוקים

אוַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל — נשיאים בני נשיאים

דרשת הפסוק · ״ויקריבו נשיאי ישראל״ · הנשיאים לא היו הדיוטות שנתמנו, אלא נשיאים בני נשיאים

כתב יד וטיקן 32 (מאגרים; הורוויץ עמ׳ 50). ״ראשי בית אבות״ (בפעם השנייה) — בכתב היד ״אשי״, והרי״ש הושלמה במאגרים.

״שומע אני״ — בכתב היד ״שמענו״, ותוקן לפי לשון השאלה הקבועה (״שומע אני… תלמוד לומר״), כבהורוויץ (״שומע אני שהיו הדיוטות ונתמנו״) ובבמדבר רבה יב, טז. בהורוויץ ״ולא ראשי בית אבותם בלבד״.

מקבילה: במדבר רבה יב, טז (״שומע אני שהיו הדיוטות ונתמנו… ולא ראשי בית אבות, אלא אף נשיאי שבט… נשיאים בני נשיאים״).

וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל(במדבר ז, ב) —

שומע אני שהיו הדיוטותהדיוטות — אנשים פשוטים, שאינם בעלי שררה ונתמנוונתמנו — והתמנו (לנשיאים)?

תלמוד לומר: רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹותָם.

ולא ראשי בית אבות, אלא אף נשיאי השבטים — נשיאים בני נשיאים.

תרגום לעבריתהדיוטות אנשים פשוטים, שאינם בעלי שררה ונתמנו והתמנו (לנשיאים)

בהֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת — הממונים במצרים

דרשת הפסוק · ״הם נשיאי המטות״ · הם הם שהיו ממונים על ישראל במצרים

כתב יד וטיקן 32 (מאגרים; הורוויץ עמ׳ 50). בהורוויץ ״שנאמר״ לפני הפסוק.

מקבילה: במדבר רבה יב, טז (״הם נשיאי המטות — הם שהיו ממונים עליהם במצרים: ויכו שטרי בני ישראל״).

הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּות(במדבר ז, ב) — הן הן שהיו ממונין עליהן במצרים:

וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל(שמות ה, יד).

גשֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב — מטוקסין ומחופין

דרשת הפסוק · ״שש עגלות צב״ · פירוש ״צב״: עגלות מתוקנות או מחופות

כתב יד וטיקן 32 (מאגרים; הורוויץ עמ׳ 50). ״וכמנסקי פסקאות״ — הכ״ף מסופקת בקריאה (מאגרים: ״ו?כ?מנסקי-פסקאות״); בהורוויץ ״וכמנסקי פסקאות״.

הפסוק מישעיה מובא בקיצור (״מנחה ליי וגו׳״); בהורוויץ במלואו עד ״ובצבים״, שבו הראיה.

מקבילות: במדבר רבה יב, יז (״אין צב אלא מטוקסות, שלא היו מחוסרות כלום״; ״רבי אומר: אין צב אלא קמורות, וכמנסקי פסקאות היו מחופות״ ועמו הראיה מישעיה); ספרי זוטא ז, ג (״אין צב אלא קמורות״, ״צמודות״, ״מצויירות״, ״כצבעו של רקיע״).

שֵׁשׁ עֶגְלֹות צָב(במדבר ז, ג) —

אין ״צב״ אלא מטוקסיןמטוקסין — ערוכות ומתוקנות כראוי (?), שלא היו מחוסרות כלום.

רבי אומר:

אין ״צב״ אלא מחופיןמחופין — מכוסות (בגג), וכמנסקי פסקאותוכמנסקי פסקאות — וכמין כיסויים חלוקים (?) היו מחופין.

ואף על פי שאין ראיה לדבר — זכר לדבר:

וְהֵבִיאוּ אֶת כׇּל אֲחֵיכֶם מִנְחָה לַיְיָ וגו׳(ישעיה סו, כ).

תרגום לעבריתמטוקסין ערוכות ומתוקנות כראוי (?) וכמנסקי פסקאות וכמין כיסויים חלוקים (?) מחופין מכוסות (בגג)

דעֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים — ושור לאחד

דרשת הפסוק · ״שש עגלות צב״ · עגלה לכל שני נשיאים, ושור לכל אחד

כתב יד וטיקן 32 (מאגרים; הורוויץ עמ׳ 50).

מקבילות: במדבר רבה יב, יז (״שומע אני עגלה על כל אחד ואחד… ושור לאחד״, ושם ״מפני מה לא הביאו חציין עגלות וחציין שוורים״); ספרי זוטא ז, ג.

שֵׁשׁ עֶגְלֹות צָב(במדבר ז, ג) —

שומע אני: עגלה על כל אחד ואחד?

תלמוד לומר: עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִים.

שומע אני: שור על כל שני הנשיאים?

תלמוד לומר: וְשׁוֹר לְאֶחָד.

הקַח מֵאִתָּם — הסכימה דעתן

דרשת הפסוק · ״ויקריבו אותם לפני המשכן… קח מאתם״ · משה לא קיבל מהם עד שנצטווה, ולמה התנדבו הנשיאים תחילה

כתב יד וטיקן 32 (מאגרים; הורוויץ עמ׳ 50–51). ״והנשיאים״ — בכתב היד ״והשיאים״, והנו״ן הושלמה במאגרים; המילה כתובה מלא (במסורה ״והנשאם״), ולכן היא מחוץ לציטוט. ״לדעת המקום״ — בהורוויץ ״לדעת העליונה״.

״לכתחילה, ובמלאכת המשכן לא נתנדבו כתחילה״ — בהורוויץ ״לכתחילה כאן, ובמלאכת המשכן לא נתנדבו בתחילה״. ״יתנדבו ציבור משנתנדבין, מה שמחסרין אנו משלימין״ — בהורוויץ ״יתנדבו ציבור מה שמתנדבים, ומה שמחסרים הן אנו משלימים״. ״התנדבו כן״ = כאן (וכך בהורוויץ).

״יתנדבו ציבור משנתנדבין״ — כך בכתב היד (= מה שנתנדבין), ונשאר.

מקבילות: במדבר רבה יב, יח (״באו ועמדו לפני המשכן, ולא קבל מהם משה, עד שנאמר לו מפי הגבורה: קח מאתם… הא הסכימה דעתם לדעת העליונה״) ויב, טז (״יביאו העם מה שיביאו, ומה שיחסר — נמלא אנחנו״; ״והנשיאם הביאו את אבני השהם״); אבות דרבי נתן נוסח א, יא (רבי נתן: הנשיאים שאיחרו במלאכת המשכן, ״והנשיאים הביאו את אבני השהם״); ספרי זוטא ז, ה (״קח מאתם״).

באו ועמדו לפני המשכן,

ולא קיבל מהן משה עד שנאמר לו מפי הקודש: קַח מֵאִתָּם(במדבר ז, ה).

הא הסכימה דעתןהסכימה דעתן — הסכימה, התאימה דעתם לדעת המקום.

למה התנדבו הנשיאים תחילה

רבי נתן אומר:

וכי מה ראו נשיאים להתנדב לכתחילה,

ובמלאכת המשכן לא נתנדבו כתחילה?

אלא כך אמרו נשיאים:

יתנדבו ציבור משנתנדבין — מה שמחסרין, אנו משלימין.

כיון שראו נשיאים שהשלימו הכל,

שנאמר: וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם וגו׳(שמות לו, ז),

אמרו הנשיאים: מה עלינו לעשות?

והנשיאים הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם(שמות לה, כז).

לכן התנדבו כן כתחילה.

תרגום לעבריתהסכימה דעתן הסכימה, התאימה דעתם

חילופי נוסח והשלמות

על פי כתב יד וטיקן 32. במקומות שכתב היד חסר או משובש הושלם מעדי נוסח אחרים או על פי המקבילות. מילים שנוספו או תוקנו מסומנות באפור; תיקון שיש לו נוסח בכתב היד מציג אותו בריחוף העכבר. ראשי תיבות נפתחו, הפסוקים נוקדו על פי המסורה ומראי המקום נוספו בסוגריים.

סעיףבנוסחבכתב היד
אשומע אנישמענו
אראשיאשי
הוהנשיאיםוהשיאים

מקורות הנוסח

החיבורהנוסח שעל פיו נדפס
ספרי במדברכ״י וטיקן 32

מקורות הנוסח

החיבורהנוסח שעל פיו נדפס
ספרי במדברכ״י וטיקן 32