מדרש
מזמור כט: הבו ליי בני אלים
מהדורה פיוטית — המבהירה את צורת המדרשעם תרגום המילים הארמיות לעבריתעם תרגום המילים הארמיות לעברית, ותוספות ממדרשים אחריםעם תרגום המילים הארמיות לעברית, תוספות ממדרשים אחרים, מקבילות ושינויי נוסחאות
מהדורת יצחק לאווי על ידי קלוד, כסלו תשפ״ז
תוכן העניינים ↓מדרש תהלים
מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיְיָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַיְיָ כָּבוֹד וָעֹז(תהלים כט, א)
בצירוף תרגום המילים הארמיות לעברית · תוספות שבנוסחים אחרים · מקבילות במדרשים ובתלמודים ושינויי נוסחאות
על פי כתב יד קמברידג׳, ספריית האוניברסיטה Or. 786 §§cover-end§§
חלק א
פתיחתא
פתיחתא · הקדוש ברוך הוא מושיע ודוד רועה; ישראל כאילמים הסובלים עול האומות; אברהם שלא השיב בעקדה
וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹא־תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה לָשֶׂה(יחזקאל לד, כב)
״לבז״ — בכתב היד ״לז״, והבי״ת הושלמה במאגרים. ״לי״ (״מה יש לי להשיב״) — בכתב היד ״לו״ (מסומן במאגרים כשיבוש); תוקן כבדפוס בובר. ״אמר לו: אמש אמרת״ — האל״ף של ״אמר״ הושלמה במאגרים. ״אמר לו: אשר אהבת״ — ״אמר לו״ הושלם במאגרים, וכך בדפוס בובר. ״את יחידך״ — הסופר כתב ״ואת״ ומחק את הוו. ״להם״ — בכתב היד ״לךם״, ותוקן במאגרים. המדרש מביא ״ויקרא שם המקום ההוא״ בלי ״אברהם״.
״לכך נאמר בני אלים״ — במאגרים נרשמה יו״ד מסופקת (״אילים״). ״בני אילים״ שבדבר האחר — כך בכתב היד, ומאגרים מוחק את היו״ד. ״בניהן״ (בדבר האחר השני) — מילה אחת, ״בני־הן״ במאגרים (בדפוס בובר ״בניהם״).
בדפוס בובר: ״והקימותי עליהם רועה [אחד ורעה אתהן את עבדי דויד וגו׳]״; ״אתמול אמרת לי״; ״כשאמרת את יצחק, לא היה להשיבך ולומר לך ואת בריתי אקים את יצחק, היכן היא הברית, אלא כשם שהיה לי להשיבך ולא השיבותיך״; ״כמה דאת אמר (ויקח את) [ואת] אילי הארץ [לקח]״.
מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיְיָ בְּנֵי אֵלִים(תהלים כט, א).
זה שאמר הכתוב על ידי יחזקאל:
וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז(יחזקאל לד, כב).
ומה אני עושה להן? ודוד עבדי ירעה אותם,
שנאמר: וַהֲקִימֹותִי עֲלֵיהֶם רֹועֶה אֶחָד(יחזקאל לד, כג).
אמר דוד: אתה מושיע ואתה רועה,
וכן הוא אומר: הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶיךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם(תהלים כח, ט).
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני מעכב אותם, שאתה אומר לי הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ?
איני מעכב אותם — אלא הם.
מיד אמר: הָבוּ לַיְיָ בְּנֵי אֵלִים.
מהו בְּנֵי אֵלִים?
בני אילמים וחרשים, שיש להם מה להשיב להקדוש ברוך הוא, ואין משיבין, אלא סובלין עול האומות בעבור קדושת שמו.
וכן ישעיה אומר: מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי(ישעיה מב, יט).
וכן הוא אומר: וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה(בראשית כב, יד).
מהו יִרְאֶה?
אמר לו: יי, ראה מה יש לי להשיב!
אמר לו: אמשאמש — אתמול אמרת: כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע(בראשית כא, יב),
ועכשיו אמרת לי: קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ(בראשית כב, ב).
אמר לו: איזה מהם?
אמר לו: אֶת יְחִידְךָ.
אמר לו: זה יחיד לאמו, וזה יחיד לאמו.
אמר לו: אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.
שניהם אני אוהב.
כשאמרת אֶת יִצְחָק — לא היה להשיבך? ולא השיבותיך.
כך כשיבואו בניי לידי עבירות — זכור להם זו השעה.
לכך נאמר: בְּנֵי אֵלִים.
דבר אחר:
בְּנֵי אֵילִים — בניהון דתקיפייאבניהון דתקיפייא — בניהם של התקיפים (החזקים),
כמה דאת אמר: וַיִּקַּח אֶת אֵילֵי הָאָרֶץ(יחזקאל יז, יג).
דבר אחר:
בְּנֵי אֵלִים — בניהן של אותן הנשחטים כאילים:
אברהם אמר: אני שוחט;
יצחק אמר: אני נשחט.
חלק ב
דרשת הפסוקים
דרשת הפסוק · ״הבו ליי כבוד שמו השתחוו ליי בהדרת קדש… יי עז לעמו יתן יי יברך את עמו בשלום״ · שמונה עשרה אזכרות שבמזמור כנגד שמונה עשרה ברכות של התפילה, ופסוקי המזמור כנגד הברכות אחת אחת
״אלהי יצחק״ — בכתב היד ״ולהי״, ותוקן במאגרים. ״כל חטאתם״ — בכתב היד ״כל חטא׳״. ״כמדבר״ — לפניו כתוב ״כמצוה״, ונמחק במאגרים. ״עולמו״ — העי״ן מסופקת בכתב היד. ״כאילו״ — בכתב היד ״באילו״ (מסומן במאגרים כשיבוש). ״היער״ — הסופר כתב ״הביער״ ומחק את הבי״ת. ״מאומות״ — בכתב היד ״מעומות״, ותוקן במאגרים. ״תורה״ — הוו מסופקת בכתב היד.
״התפללו תפילת לפניו״ — כך בכתב היד; בדפוס בובר ״התפללו תפלות לפניו״.
בדפוס בובר: ״בשעה שאני זוכר שמו״; ״כנגד חנון המרבה לסלוח״; ״כנגד גואל ישראל״; ״כנגד רופא חולי עמו ישראל״; ״שמשבר רשעי אומות העולם״; ״כנגד מקבץ נדחי עמו ישראל״; ״כנגד אוהב צדקה ומשפט״; על ״יחולל אילות״: ״דכתיב דומה דודי לצבי… וכתיב משוה רגלי כאילות״; ״לכך נאמר הטוב שמך ולך נאה להודות״; ובסוף, בסוגרי בובר, ״דבר אחר כנגד שמונה עשרה אזכרות שיש בעשיית המשכן באלה פקודי… ולפיכך אין מתפללין בשבת שמונה עשרה אלא שבע״.
מקבילות: בבלי ברכות פרק ד, כח ע״ב (״הני שמונה עשרה כנגד מי? אמר רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני: כנגד שמונה עשרה אזכרות שאמר דוד בהבו ליי בני אלים״); ירושלמי ברכות ד, ג (״אמר רבי לוי: כנגד שמונה עשרה הזכרות שכתוב בהבו ליי בני אלים״); פסיקתא דרב כהנא, וזאת הברכה (תוספתא), ד (״שאין עוזך האמור כאן אלא תורה, שנאמר יי עוז לעמו יתן״).
הָבוּ לַיְיָ כְּבוֹד שְׁמוֹ(תהלים כט, ב) —
אני זוכר כבוד שמו, ואתם הָבוּ לַיְיָ כְּבוֹד שְׁמוֹ,
כשם שאמר משה: כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא הָבוּ גֹודֶל לֵאלֹהֵינוּ(דברים לב, ג).
התפללו תפילת לפניו.
אמרו לו: מניין אנו יודעין מכמה?
אמר להן: ראו כמה אזכרותאזכרות — הזכרות השם יש בפרשה זו.
אמרו לו: שמונה עשרה.
לכך אתם התפללו שמונה עשרה ברכות;
לכך נאמר: כְּבוֹד שְׁמוֹ,
וכתיב: כָּבוֹד וָעֹוז(תהלים כט, א).
אמרו לו: מניין אנו יודעין מאיכן נתחיל?
אמר להן: ראו מה בראש הפרשה:
הָבוּ לַיְיָ בְּנֵי אֵילִים — בני אברהם יצחק ויעקב;
אף אתם ברכו ברכה ראשונה: אלהי אברהם, אלהי יצחק, ואלהי יעקב.
ומה באזכרה שנייה? הָבוּ לַיְיָ כָּבוֹד וָעֹוז — אתם תנו לו כבוד ועוז, שהוא מחיה את המתים.
ומאזכרה שלישית? הָבוּ לַיְיָ כְּבוֹד שְׁמוֹ — אף אתם ברכוהו בשמו: האל הקדוש.
הִשְׁתַּחֲווּ לַיְיָ בְּהַדְרַת קֹודֶשׁ — שנותן דיעה לקדושים,
שנאמר: וְדַעַת קְדֹושִׁים בִּינָה(משלי ט, י) — כנגד חונן הדעתכנגד חונן הדעת — כנגד ברכת ״אתה חונן״, הרביעית בתפילה.
קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם(תהלים כט, ג) — זו התשובה, שנמשלה במים,
דכתיב: וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם(שמואל א ז, ו) — כנגד הרוצה בתשובה.
יְיָ עַל מַיִם רַבִּים — שהוא משליך בִּמְצֻולוֹת יָם כׇּל חַטֹּאתָם(מיכה ז, יט) — כנגד חנון המרבה.
קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ(תהלים כט, ד) — שנאמר: וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה(שמות ו, ו),
ולעתיד: צֹועֶה בְּרֹב כֹּחוֹ(ישעיה סג, א) — כנגד גואל.
קוֹל יְיָ בֶּהָדָר — להדר חולים ברפואתו — כנגד רופא חולים.
קוֹל יְיָ שֹׁובֵר אֲרָזִים(תהלים כט, ה) — כנגד ברכת השנים:
שמשבר מפקיעי שעריםמפקיעי שערים — המייקרים את השערים (המחירים), ומקטיני איפותומקטיני איפות — והמקטינים את המידות, ועשירי שלוה שהן כארזים;
ומברך עולמו, ומביא זול לעולםומביא זול לעולם — ומביא זול שערים, שפע, ושובר מטה רשע — כנגד מברך השנים.
וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן — שמשבר שרי אומות העולם, שהן גבוהין כארז,
שנאמר: אֲשֶׁר כְּגֹובַהּ אֲרָזִים גׇּובְהוֹ(עמוס ב, ט);
ומקבץ גליות מתוכן — כנגד מקבץ.
קוֹל יְיָ חֹוצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ(תהלים כט, ז) — אלו הדינים שנחצבו מתוך התורה, שנמשלה באש,
שנאמר: הֲלא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ(ירמיה כג, כט), וכתיב: כִּי בָאֵשׁ יְיָ נִשְׁפָּט(ישעיה סו, טז) — כנגד מלך אוהב צדקה ומשפט.
קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר(תהלים כט, ח) — אלו הרשעים, שמנוקים מכל מצוה כמדבר, והקדוש ברוך הוא מחלחלמחלחל — מרעיד, מבהיל אותם — כנגד שובר אויבים.
יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ — כנגד הצדיקים שהן בגלות, הדומה למדבר קדש שחסרו להם המים,
שנאמר: וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ(במדבר כ, א), וכתיב: וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה(במדבר כ, ב);
וחזרו המים בזכות משה ואהרן — וכנגדן משען ומבטח לצדיקים.
וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל(תהלים כט, ו) — להר הלבנון ולהר שיריוןשיריון — החרמון,
כמה שנאמר: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים(תהלים קיד, ד);
וכן כאילו מזדעזעין כעגלים וכבני ראמים שמרקדין.
קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַייָּלוֹת(תהלים כט, ט) — שיוליד מושיעים לישראל, שנמשלו לאיילות,
וכתיב: קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא(שיר השירים ב, ח),
וכתיב: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר(ישעיה נב, ז).
וַיֶּחֱשֹׂוף יְעָרוֹת — שמתיש גבורתן של אומות העולם, שנמשלו לעצי היער,
שנאמר: וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל(ישעיה י, לד).
וּבְהֵיכָלוֹ כֻּולּוֹ אֹומֵר כָּבוֹד — כיון שיבא המשיח ויפרע מאומות העולם, מיד בית המקדש נבנה;
לכך אומר: אלהי דוד בונה ירושלים.
דבר אחר:
קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַייָּלוֹת — כיון שהקדוש ברוך הוא נותן קולו, מיד מתחלחלות האלותהאלות — עצי האלה — הם אילנות: אלה ואלון.
וַיֶּחֱשֹׂוף יְעָרוֹת — שמנשירשמנשיר — שמשיר העלים של אילנות, ומיבש אותם, וחושף קליפתן,
כמה דאת אמר: מַחְשֹׂוף הַלָּבָן(בראשית ל, לז).
יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב(תהלים כט, י) — שישב בדין עם הרשעים, ושמע תפילתן של באי התיבה,
שנאמר: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ(בראשית ח, א) — לכך נאמר: שומע תפילה.
וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם — שנתיישבה דעתו בקרבנו של נח, וריחם על כל העולם,
שנאמר: וַיָּרַח יְיָ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹוחַ(בראשית ח, כא) — כנגד שאותך לבדך ביראה נעבוד.
יְיָ עֹוז לְעַמּוֹ יִתֵּן(תהלים כט, יא) — כנגד טובה של תורה,
שנאמר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם(משלי ד, ב);
לכך אומר: הטוב לך להודות.
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם — כנגד עושה השלום.
על פי כתב יד קמברידג׳, ספריית האוניברסיטה Or. 786. במקומות שכתב היד חסר או משובש הושלם מעדי נוסח אחרים או על פי המקבילות. מילים שנוספו או תוקנו מסומנות באפור; תיקון שיש לו נוסח בכתב היד מציג אותו בריחוף העכבר. ראשי תיבות נפתחו, הפסוקים נוקדו על פי המסורה ומראי המקום נוספו בסוגריים.
| סעיף | בנוסח | בכתב היד |
|---|---|---|
| א | לבז | לז |
| א | לי | לו |
| א | אמר | מ׳ |
| א | אמר לו: | — (הוספה) |
| א | להם | לךם |
| ב | אלהי | ולהי |
| ב | כאילו | באילו |
| ב | מאומות | מעומות |
| החיבור | הנוסח שעל פיו נדפס |
|---|---|
| מדרש תהלים | כ״י קמברידג׳ Or. 786 |
| החיבור | הנוסח שעל פיו נדפס |
|---|---|
| מדרש תהלים | כ״י קמברידג׳ Or. 786 |