מדרש
מזמור יג: עד אנה יי תשכחני
מהדורה פיוטית — המבהירה את צורת המדרשעם תרגום המילים הארמיות לעבריתעם תרגום המילים הארמיות לעברית, ותוספות ממדרשים אחריםעם תרגום המילים הארמיות לעברית, תוספות ממדרשים אחרים, מקבילות ושינויי נוסחאות
מהדורת יצחק לאווי על ידי קלוד, כסלו תשפ״ז
תוכן העניינים ↓מדרש תהלים
עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי(תהלים יג, ב)
בצירוף תרגום המילים הארמיות לעברית · תוספות שבנוסחים אחרים · מקבילות במדרשים ובתלמודים ושינויי נוסחאות
על פי כתב יד קמברידג׳, ספריית האוניברסיטה Or. 786 §§cover-end§§
חלק א
פתיחתא
פתיחתא · מידה כנגד מידה: ארבעה ״עד אנה״ של הקדוש ברוך הוא וארבעה של ישראל בארבע מלכיות; נצח ישראל לא ישקר; משל האלמנה
וַיְהִי כַאֲשֶׁר־קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע אָמַר יְיָ צְבָאוֹת(זכריה ז, יג)
״שמעו״ — בכתב היד ״שעו״, והמ״ם הושלמה במאגרים.
״אנשיית מה דאמרית״ — כך בכתב היד; בדפוס בובר ״אנשיית מה דאמרת לשמואל הנביא״.
בכתב היד סדר הדוגמאות: יצחק (״כי ביצחק… קח נא את בנך״) ואחר כך ״וגם את הגוי… ועבדום וענו״; בדפוס בובר בסדר הפוך.
״אצלך״ — בכתב היד ״אלך״, והצד״י הושלמה במאגרים.
בדפוס בובר: ״[אמר ר׳ יצחק] מדה כנגד מדה״ (בהשלמת בובר); ״ועתיד אני למסור אתכם ביד ארבעה מלכיות, ואתם אומרים בעת צרתכם ארבעה פעמים עד אנה״; ״אמר ר׳ שמואל בר נחמני הפסוק הזה לא ראשו סופו, ולא סופו ראשו״; ״אלמנה אחת שמעה אתיא לגביה אמר לה זילי השתא, אמרה ליה לא אתית לגבך״; ״ואת מנשי יתנא״.
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד(תהלים יג, א) עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח(תהלים יג, ב).
זה שאמר הכתוב:
וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ(זכריה ז, יג).
מידה כנגד מידה.
אמר הקדוש ברוך הוא: לפי שאמרתי ארבעה פעמים עד אנה, כדכתיב:
עַד אָנָה יְנַאֲצֻונִי(במדבר יד, יא),
עַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ,
עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם(שמות טז, כח),
עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה(במדבר יד, כז) —
אף אתם עתידין לומר ארבעה פעמים: עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח.
עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח — במלכות בבל;
עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי — במדי ופרס;
עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי(תהלים יג, ג) — ביון הרשעה;
עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי — באדום הרשעה.
דבר אחר:
עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח —
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם,
יש מלך בלא כסא?
יש מלך בלא עטרה?
יש מלך בלא פלטיריןפלטירין — ארמון?
עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח —
אנשיית מה דאמרית לשמואל נבייא: וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם(שמואל א טו, כט)?אנשיית מה דאמרית… — השכחת את מה שאמרת לשמואל הנביא: ״וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם״?
השכחת את מה שאמרת לשמואל הנביא: ״וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם״?
אתה הוא ניצחונן של ישראלניצחונן של ישראל — נצחונם, מבטחם של ישראל: לא תשקר בברית הכרות בינך ובין אבות העולם, ולא תינחם על הטובות מלהביא עלינו.
וכן הוא אומר: כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִינָּחֵם,
וכתיב: לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב(במדבר כג, יט).
אמר רבי שמואל בר נחמני:
הפסוק הזה לא ראשו כסופו, ולא סופו כראשו.
אלא בשעה שהקדוש ברוך הוא גוזר להביא טובה לעולם — לֹא אִישׁ אֵל;
ובשעה שהוא גוזר רעה להביא לעולם — הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה.
כך בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע(בראשית כא, יב) — לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב;
בשעה שאמר: קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ(בראשית כב, ב) — הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה.
ובשעה שאמר: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ(בראשית טו, יד) — לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב;
וכשאמר: וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה(בראשית טו, יג) — הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה.
אמר רבי ברכיה:
מעשה באחד שהיה יושב ודורש: כׇּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן(שמות כב, כא).
אלמנה אחת שמעה אותו; אתייא לגביה.אלמנה אחת שמעה… — אלמנה אחת שמעה אותו; באה אליו.
אלמנה אחת שמעה אותו; באה אליו.
אמרה ליה: לא אתיתי לגבך אלא על דשמעית יתך אומר: כׇּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן;אמרה ליה: לא… — אמרה לו: לא באתי אליך אלא משום ששמעתי אותך אומר ״כל אלמנה ויתום לא תענון״;
אמרה לו: לא באתי אליך אלא משום ששמעתי אותך אומר ״כל אלמנה ויתום לא תענון״;
אבל זימנין סגיאין את אמר לי: זילי, ואת אתיא למחר.אבל זימנין סגיאין… — אבל פעמים רבות אתה אומר לי: לכי, ואת (שובי) באה מחר.
אבל פעמים רבות אתה אומר לי: לכי, ואת (שובי) באה מחר.
כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לא באנו אצלך אלא סמוכין על רחמיך,
שנאמר: כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן(תהלים ט, יט) —
ואת מינשא יתנא.ואת מינשא יתנא… — ואתה משכח אותנו.
ואתה משכח אותנו.
חלק ב
דרשת הפסוקים
דרשת הפסוק · ״עד אנה יי תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני״ · לשעבר יצא הקדוש ברוך הוא לפני ישראל ולעתיד יצא, ועכשיו הסתיר פניו מפני שהסתירו פניהם ממנו
המדרש קורא ״כי יי יצא לפניך״ (מסומן במאגרים כשיבוש); בשמואל ב ה, כד ״כי אז יצא יי לפניך״, וכך בדפוס בובר; בשופטים ד, יד ״הלא יי יצא לפניך״.
״ויסובו״ — הוו מסומנת במאגרים כשיבוש (במסורה: ויסבו).
בדפוס בובר: ״[ואנן דאימצין אנן, לית את נפיק לן]״ (בסוגרי בובר); ״והלא אתם שכחתם אותי, שכתוב שכחו אל מושיעם, וכי אני הסתרתי פני מכם, והלא אתם הסתרתם״.
עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח(תהלים יג, ב).
אמר רבי חנינא:
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם,
לשעבר הייתה עושה מלחמתינו, שנאמר: כי יְיָ יָצָא לְפָנֶיךָ(שופטים ד, יד);
אף לאחרונים את עתיד לעשות, שנאמר: וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם(זכריה יד, ג).
ואנן דאימיצין אנן — לא ינפוק לן? כדכתיב: וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאתֵינוּ(תהלים ס, יב).ואנן דאימיצין אנן… — ואנחנו, שאנו מתאמצים (?) — לא תצא לנו? כמו שכתוב ״ולא תצא אלהים בצבאתינו״. (משוער)
ואנחנו, שאנו מתאמצים (?) — לא תצא לנו? כמו שכתוב ״ולא תצא אלהים בצבאתינו״. (משוער)
עַד אָנָה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח.
אמר להם הקדוש ברוך הוא: וכי אני שכחתי אתכם? והלא אתם הסתרתם פניכם ממני,
שנאמר: וַיַּסֵּובּוּ פְנֵיהֶם מִמִּשְׁכַּן יְיָ(דברי הימים ב כט, ו),
ואומר: כִּי פָנוּ אֵלַי עֹורֶף וְלֹא פָנִים(ירמיה ב, כז).
אמר להם הקדוש ברוך הוא: בעולם הזה הסתרתי פנים מכם;
אבל לעולם הבא — כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן(ישעיה נב, ח).
דרשת הפסוק · ״עד אנה אשית עצות בנפשי… עד אנה ירום איבי עלי״ · גדולתו של המן עד העץ; ישראל מקיימים מצוות ומוסרים נפשם בשעבוד המלכיות
״רבי יעקב״ — כך בכתב היד; בדפוס בובר ״אמר ר׳ עקיבא״.
״עץ״ — חסר בכתב היד (״עד של נ׳ אמה״), והושלם במאגרים כבדפוס בובר. ״כל״ (״כל בגימטריא חמשים״) — בגליון כתב היד.
״עד דנחמיניה״ — כך בכתב היד; בדפוס בובר ״עד דתחמיניה״.
בדפוס בובר: ״עד אנה אשית עצות [וגו׳, עד אנה ירום אויבי עלי]״ (בהשלמת בובר); ״דבר אחר בנפשי״.
עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת(תהלים יג, ג).
זה שאמר הכתוב:
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ(אסתר ג, א).
אמר רבי יעקב:
עד היכן גידלו? עד עץ של חמשים אמה,
שנאמר: יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹוהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה(אסתר ה, יד).
הוי אומר: מֵעַל כׇּל הַשָּׂרִים — עד דנחמיניהעד דנחמיניה — עד שנראה אותו תלוי על חמשים אמה;
כל בגימטריאבגימטריא — בחשבון האותיות חמשים — הוי.
עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת —
אף על פי שאני משועבדת במלכיות, תורה ומצות שנתתה לי בסיני — אני מקיימת בנפשי:
מילה אני עושה;
שבת אני משמרת;
חלה אני מפרשת.
מהו בְּנַפְשִׁי?
אני מתחייבת בנפשי מפני הגזירות שאומות העולם גוזרין עלי לבטל תורתך ומצותך, ומוסרת נפשי עליהן.
דרשת הפסוק · ״הביטה ענני יי אלהי… פן יאמר איבי יכלתיו… ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה ליי כי גמל עלי״ · בחסדך — בתורתך; ישועתו של הקדוש ברוך הוא ישועתן של ישראל; ניסוך המים, לולב וסוכה — תנו לי משלי ואני גומל לכם לעולם הבא
״היא״ — בכתב היד ״הוא״ (הוו מסומנת במאגרים כשיבוש); תוקן כבדפוס בובר: ״ישועתך היא ישועתנו״.
״שקדמתי״ — בכתב היד ״שקדמךי״, ותוקן במאגרים. ״ותהללו בו״ — אחרי ״ותהללו״ כתוב ״לולב״ שנית, ונמחק במאגרים.
בדפוס בובר: ״באיזה תלמוסא אתה אומר״; ״אמר לו אני בוטח על חסדך, ואני בחסדך בטחתי״; ״זה אחד מן המקראות הקשות שישועתן של הקב״ה הוא ישועתן של ישראל, יגל לבי בישועתי אין כתיב כאן״; ״במלכות פרס ומדי״; ״וכבר קדמתי לכם״; ״תנו לולב ותהללו בו לפני״; ״הוי אשירה ליי כי גמל עלי״.
מקבילות: פסיקתא דרב כהנא, פסקא אחריתי (חג הסכות), ז (״ואף על פי שאתם עושים את הסוכה — אין אתם גומלין, אלא פורעין לו, שנאמר כי בסוכות הושבתי״; ״שתקחו לולב ותנענעו לפני… אין אתם גומלין לי, אלא פורעין לי… ההרים רקדו כאלים״, ולעתיד ״ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה״); תנחומא (ורשא), אמור כב (״אמרתי לכם שתעשו סוכה לשלם לי את גמולי שגמלתי עמכם… ואני מעלה עליכם כאלו אתם גומלים לפני, אבל לעתיד לבא… וסוכה תהיה לצל יומם״).
הַבִּיטָה עֲנֵינִי יְיָ אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת(תהלים יג, ד) — דלא נעתק בשינתא דמותאדלא נעתק בשינתא דמותא — שלא נישן בשנת המוות.
פֶּן יֹאמַר אֹויְבִי יְכׇלְתִּיו(תהלים יג, ה).
אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: באיזה טלמותאטלמותא — העזה, חוצפה (?) אתה אומר הדברים הללו?
אמר לו: שאני בוטח על חסדך,
שנאמר: וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי(תהלים יג, ו) —
באותו החסד שנאמר בך: חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ(תהלים לג, ה),
וכתיב: אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵינִי(תהלים צד, יח).
יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.
אמר רבי אבהו:
זה אחד מן המקראות הקשיןהמקראות הקשין — הפסוקים הנועזים, שקשה לאמרם — שישועתו של הקדוש ברוך הוא היא ישועתן של ישראל.
יגל לבינו בישועתינו אין כתיב כאן, אלא בִּישׁוּעָתֶךָ.
אמר דוד: ישועתך היא ישועתינו.
דבר אחר:
וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי — במלכות בבל;
יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ — במדי;
אָשִׁירָה לַיְיָ — ביון;
כִּי גָמַל עָלָי — באדום.
דבר אחר:
כִּי גָמַל עָלָי —
אמר להם הקדוש ברוך הוא: תנו לי משלי, ממה שקדמתי לכם בעולם הזה, ואני אגמול לכם לעולם הבא.
ניסכו לפני מים בחגניסכו לפני מים בחג — נסכו לפני מים בחג — ניסוך המים על המזבח בסוכות — שכבר קידמתי לכם: עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ(במדבר כא, יז);
ואני פורע לכם לעולם הבא: יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס(יואל ד, יח).
טלו לולב ותהללו בו לפני — שכבר קדמתי לכם: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵלִים(תהלים קיד, ד);
ואני פורע לכם לעולם הבא: וְכׇל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף(ישעיה נה, יב).
עשו לפני סוכה — שכבר קידמתי אתכם: כִּי בַסֻּוכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל(ויקרא כג, מג);
ואני פורע לכם: וְסֻוכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם(ישעיה ד, ו).
הוי אומר: אָשִׁירָה לַיְיָ כִּי גָמַל עָלָי.
על פי כתב יד קמברידג׳, ספריית האוניברסיטה Or. 786. במקומות שכתב היד חסר או משובש הושלם מעדי נוסח אחרים או על פי המקבילות. מילים שנוספו או תוקנו מסומנות באפור; תיקון שיש לו נוסח בכתב היד מציג אותו בריחוף העכבר. ראשי תיבות נפתחו, הפסוקים נוקדו על פי המסורה ומראי המקום נוספו בסוגריים.
| סעיף | בנוסח | בכתב היד |
|---|---|---|
| א | שמעו | שעו |
| א | אצלך | אלך |
| ג | עץ | — (הוספה) |
| ד | היא | הוא |
| ד | שקדמתי | שקדמךי |
| החיבור | הנוסח שעל פיו נדפס |
|---|---|
| מדרש תהלים | כ״י קמברידג׳ Or. 786 |
| החיבור | הנוסח שעל פיו נדפס |
|---|---|
| מדרש תהלים | כ״י קמברידג׳ Or. 786 |