מדרש
מזמור קט: אלהי תהלתי אל תחרש
מהדורה פיוטית — המבהירה את צורת המדרשעם תרגום המילים הארמיות לעבריתעם תרגום המילים הארמיות לעברית, ותוספות ממדרשים אחריםעם תרגום המילים הארמיות לעברית, תוספות ממדרשים אחרים, מקבילות ושינויי נוסחאות
מהדורת יצחק לאווי על ידי קלוד, כסלו תשפ״ז
תוכן העניינים ↓מדרש תהלים
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ(תהלים קט, א)
בצירוף תרגום המילים הארמיות לעברית · תוספות שבנוסחים אחרים · מקבילות במדרשים ובתלמודים ושינויי נוסחאות
על פי כתב יד קמברידג׳, ספריית האוניברסיטה Or. 786 §§cover-end§§
חלק א
פתיחתא
פתיחתא · הקב״ה תהילתם של ישראל וישראל תהילתו; למה הוא מחריש על מה שעשו האומות בביתו
אֶת־יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר־עָשָׂה אִתְּךָ אֶת־הַגְּדֹלֹת וְאֶת־הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ(דברים י, כ–כא)
״תהלתי״ — בכתב היד ״תפילתי״ (מסומן במאגרים כשיבוש), וכך גם בכתב היד של בובר; תוקן כבפסוק וכבדפוס בובר (״(תפלתי) [תהלתי]״), שהדרשה כולה על ״תהילתי״. ״מזמור״ שבפסוק אינו בכתב היד.
״לישראל״ — בין השיטין בכתב היד; ולפני ״הקדוש ברוך הוא״ מחק הסופר למ״ד. ״אלהים״ — בין השיטין.
המדרש קורא ״ואותו תעבד״ (במסורה: ״אתו תעבד״), ״ותחריש״ (במסורה: ״העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו״), ״בית מקדשינו… הייתה״ (במסורה: ״בית קדשנו ותפארתנו… היה״; ״הייתה״ גם בכתב היד של בובר).
בדפוס בובר: ״ובו תדבק״; ״אין לישראל תהלה אלא הקב״ה, ואין להקב״ה תהלה אלא ישראל״; ״אתה תהלתי ומחריש, אלהי תהלתי אל תחרש״ (בלי ״פי רשע ופי מרמה עלי פתחו״); ״ואתה מחריש על מה שעשו בתוך ביתך״.
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ(תהלים קט, א).
זה שאמר הכתוב:
אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא ואותו תַעֲבֹד(דברים י, כ);
ואם עשית כן — הוּא תְהִילָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ(דברים י, כא).
אין לישראל אלא הקדוש ברוך הוא, ואין להקדוש ברוך הוא אלא ישראל,
שנאמר: עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִילָּתִי יְסַפֵּרוּ(ישעיה מג, כא).
אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: אתה תהילתי, ומחרש?
אַל תֶּחֱרַשׁ — פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ(תהלים קט, ב).
וכן הוא אומר: הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק(ישעיה סד, יא) ותחריש —
מחריש את על כל אלה?
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי אַל תֶּחֱרַשׁ(תהלים פג, ב) —
מחריש אתה על מה שעשו בביתך,
שנאמר: בֵּית מקדשינו וְתִפְאַרְתֵּינוּ הייתה לִשְׂרֵיפַת אֵשׁ(ישעיה סד, י).
אמר להם הקדוש ברוך הוא: הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק(ישעיה מב, יד) —
הרי שלש מלכיות ראשונותשלש מלכיות ראשונות — בבל, מדי ויון;
עכשיו — באדוםבאדום — ברומי: כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה.
חלק ב
דרשת הפסוקים
דרשת הפסוק · ״כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו״ · האויבים נכנסו לבית המקדש ואמרו ״אי אלהימו״
״אמר אי אלהימו״ — כך בכתב היד (מאגרים משלימים וי״ו כבפסוק). המדרש קורא ״ידינו רמה לא יי פעל״ (במסורה: ״ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת״).
בדפוס בובר: ״ומה פתחו, נכנסו לבית המקדש ואמרו היכן אלהיהם״; ״כך היו אמרו בבית המקדש״.
כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ(תהלים קט, ב).
ומה פתחו?
פתחו ונכנסו לבית המקדש, והיו אומרים: היכן אלהיהם? ירד ויתקיים עליהם!
שנאמר: אָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ(דברים לב, לז) יָקוּמוּ(דברים לב, לח).
כך היו אומרים בבית המקדש: יָדֵינוּ רָמָה לא יְיָ פָּעַל(דברים לב, כז).
אין זה פתחון פהפתחון פה — פתח לדבר, טענה?
לכך נאמר: פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ.
דרשת הפסוק · ״ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם״ · השנאה שמסר להם עשו; ישראל שלחו באהבה ואדום יצא בחרב
״וילחמוני״ — בכתב היד ״ויחלמוני״ (מסומן במאגרים כשיבוש), ותוקן כבפסוק וכבדפוס בובר. ״כששלחנו״ — בין השיטין בכתב היד. ״ישראל״ (״אמרו ישראל: אני שלום״) — בין השיטין. ״למלחמה״ — בכתב היד ״למחמה״, והלמ״ד השנייה הושלמה במאגרים.
״פן בחרב אצא לקראתך״ (במדבר כ, יח) — בכתב היד בסוף הסימן, אחרי ״על רדפו בחרב אחיו״; בדפוס בובר אחרי ״ויאמר אליו אדום״. המדרש קורא ״והמה למלחמה״ (במסורה: המה).
בדפוס בובר: ״מה השנאה שמדברים בשנאה״; ״וישלח משה מלאכים [וגו׳ כה אמר אחיך ישראל]״.
דִבְרֵי שִׂנְאָה(תהלים קט, ג).
מהו השנאה? שמדברים בשנאה שמסר להם אביהם,
שנאמר: וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב(בראשית כז, מא) —
נוקם ונוטרנוקם ונוטר — נוקם ושומר טינה שנאה.
וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם — חנם הם נלחמים עמי.
אמרו ישראל: אנו, כששלחנו אצלו — באהבה ניהגנו עמו,
שנאמר: וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים(במדבר כ, יד);
אבל הוא — וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם(במדבר כ, יח).
אמרו ישראל: אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר והמה לַמִּלְחָמָה(תהלים קכ, ז).
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: לא הניחו אתכם;
לכך: כֹּה אָמַר יְיָ עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם(עמוס א, יא) — עַל רׇודְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו;
פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ.
דרשת הפסוק · ״וילחמוני חנם; תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה; וישימו עלי רעה תחת טובה״ · בזכות ישראל הברכה, המאורות והמטר — והאומות שונאים אותם
״אלולי ישראל״ — בין השיטין בכתב היד, תחת ״לישראל״ שמחק הסופר.
״שבעים פרים״ אינו בכתב היד. בדפוס בובר נוסף בסוגריים אחרי ״תחת אהבתי ישטנוני״: ״[שבעים פרים אנו מקריבים בחג על שבעים אומות, ואנו מתפללים עליהם שירדו גשמים, הוי תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה]״; ובילקוט שמעוני תהלים (המעתיק את הסימן): ״אתה מוצא שישראל מקריבין בחג שבעים פרים על שבעים אומות, לפיכך היו צריכין לאהוב אותנו, שנאמר תחת אהבתי ישטנוני״.
״ואני תפלתי לך יי בעת רצון״ — כך בכתב היד (תהלים סט, יד; במסורה: ״עת רצון״); בדפוס בובר ״לכך ואני תפלה״ (תהלים קט, ד).
בדפוס בובר: ״אלמלי ישראל לא היה ברכה בעולם״; ״כל אלה עושה לכם הקב״ה בשבילנו״.
מקבילות: פסיקתא דרב כהנא, פסקא ביום השמיני עצרת, י (״כל אותן שבעים פרים שהיו ישראל מקריבין בחג — כנגד שבעים אומות העולם, שלא יצדא העולם מהם. מה טעמא? תחת אהבתי ישטנוני ואני תפילה״); פסקא אחריתי: ביום השמיני עצרת, ו (״שבעים פרים… כנגד שבעים אומות העולם״).
וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם(תהלים קט, ג) תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי(תהלים קט, ד).
אמר הקדוש ברוך הוא:
אלולי ישראל — לא היה ברכה בעולם,
שנאמר: יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה(דברים כח, ח);
ואלולי ישראל — לא היו המאורות זורחים,
שנאמר: אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה(ירמיה לג, כה);
ולא היה המטר יורד,
שנאמר: יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב(דברים כח, יב).
אמרו ישראל לאומות העולם:
כל אלה עשה לכם הקדוש ברוך הוא בשבילינו — ואתם שנאים אותנו!
שנאמר: תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי. (ילקוט שמעוני תהלים: אתה מוצא שישראל מקריבין בחג שבעים פרים על שבעים אומות, לפיכך היו צריכין לאהוב אותנו)
הַיְשֻׁולַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה(ירמיה יח, כ).
הוי: וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה(תהלים קט, ה).
לכך: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ בעת רָצוֹן(תהלים סט, יד).
על פי כתב יד קמברידג׳, ספריית האוניברסיטה Or. 786. במקומות שכתב היד חסר או משובש הושלם מעדי נוסח אחרים או על פי המקבילות. מילים שנוספו או תוקנו מסומנות באפור; תיקון שיש לו נוסח בכתב היד מציג אותו בריחוף העכבר. ראשי תיבות נפתחו, הפסוקים נוקדו על פי המסורה ומראי המקום נוספו בסוגריים.
| סעיף | בנוסח | בכתב היד |
|---|---|---|
| א | תהלתי | תפילתי |
| ג | וילחמוני | ויחלמוני |
| ג | למלחמה | למחמה |
| החיבור | הנוסח שעל פיו נדפס |
|---|---|
| מדרש תהלים | כ״י קמברידג׳ Or. 786 |
| ילקוט שמעוני | נוסח פרויקט השו״ת (קריאה מקבילה בסעיף ד) |
| החיבור | הנוסח שעל פיו נדפס |
|---|---|
| מדרש תהלים | כ״י קמברידג׳ Or. 786 |
| ילקוט שמעוני | נוסח פרויקט השו״ת (קריאה מקבילה בסעיף ד) |