מדרש
מזמור קב: תפילה לעני כי יעטוף
מהדורה פיוטית — המבהירה את צורת המדרשעם תרגום המילים הארמיות לעבריתעם תרגום המילים הארמיות לעברית, ותוספות ממדרשים אחריםעם תרגום המילים הארמיות לעברית, תוספות ממדרשים אחרים, מקבילות ושינויי נוסחאות
מהדורת יצחק לאווי על ידי קלוד, כסלו תשפ״ז
תוכן העניינים ↓מדרש תהלים
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ(תהלים קב, א)
בצירוף תרגום המילים הארמיות לעברית · תוספות שבנוסחים אחרים · מקבילות במדרשים ובתלמודים ושינויי נוסחאות
על פי כתב יד קמברידג׳, ספריית האוניברסיטה Or. 786 §§cover-end§§
חלק א
פתיחתא
פתיחתא · קצרה · הקב״ה מבקש תפילת ישרים; דוד קורא עצמו עני כנגד הרשעים שיעמדו ממנו; עטיפה היא תפילה
זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְיָ וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ(משלי טו, ח)
״וכן הוא [אומר]״ — ״אומר״ חסר בכתב היד, והושלם כבדפוס בובר.
״עני״ — העי״ן הושלמה במאגרים. ״אלכסנדרי״ — בכתב היד ״אלכסנרי״, ותוקן. ״דהוה אתי ומלקש ומהלך״ — כך בכתב היד (מאגרים מוחקים את הוי״ו של ״ומלקש״), וכבדפוס בובר.
בדפוס בובר: ״זהו שאמר הכתוב [זבח רשעים תועבת יי] ותפלת ישרים רצונו״; ״וכן הוא אומר כי לא תחפוץ זבח ואתנה [עולה לא תרצה]״; ״איני עומד על דעתו של דוד״; ״כגון אסא [יהושפט] יחזקיהו וישעיה״ (בכתב היד: ״אסא חזקיהו ויאשיהו״); ״ר׳ אלכסנדרי אומר כלפי התפלה אמרו דוד״.
מקבילות: ויקרא רבה ל, ג ופסיקתא דרב כהנא, פסקא ולקחתם, ג (״אמר רבי ראובן: אין אנו יכולין לעמוד על אופיו של דוד, פעמים שהוא קורא את עצמו מלך, ופעמים שהוא קורא את עצמו עני… כגון אחז, אמון, מנשה — הוא קורא את עצמו עני: תפלה לעני כי יעטף״; ״רבי אלכסנדרי פתר קרייא בפועל… והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב״).
תְּפִילָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹוף(תהלים קב, א).
זה שאמר הכתוב:
וּתְפִילַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ(משלי טו, ח).
אין הקדוש ברוך הוא מבקש מן הרשעים לא זבח ולא עולה.
ומהו מבקש? תְפִילַּת יְשָׁרִים.
וכן הוא אומר: כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה(תהלים נא, יח).
דבר אחר:
תְּפִילָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹוף.
אמר רבי פינחס בשם רבי ראובן:
איני עומד על סוף דעתו של דוד:
פעמים הוא קורא עצמו דוד — תְּפִילָּה לְדָוִד(תהלים יז, א);
ופעמים הוא קורא עצמו עני, ואומר: תְּפִילָּה לְעָנִי.
בשעה שהוא רואה הצדיקים שעומדין ממנו — כגון אסא, חזקיהו ויאשיהו — הוא קורא עצמו דוד;
ובשעה שהוא רואה הרשעים עומדין ממנו — כגון אחז, מנשה, אמון — הוא קורא עצמו עני, ואומר: תְּפִילָּה לְעָנִי.
אמר רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן:
כלפי מנשה אמרו: תְּפִילָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף — שהיה עני ממעשים טובים.
רבי אלכסנדרי אמר:
כנגד התפלה אמרו — דהוה אתי ומלקש ומהלךדהוה אתי ומלקש ומהלך — שהיה בא ומאחר והולך,
כעיניין שנאמר: וְהָיָה הָעֲטֻופִיםהעטופים — הצאן החלשות (שהיו ללבן) לְלָבָן(בראשית ל, מב).
לכך נאמר: תְּפִילָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף —
אותן שקנה בעטיפת תפילה היו ליעקב.
ואין עטיפה אלא תפילה:
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹוף.
חלק ב
דרשת הפסוקים
דרשת הפסוק · ״ולפני יי ישפך שיחו; יי שמעה תפלתי… הטה אלי אזנך… כי כלו בעשן ימי״ · תפילה וצרכים — מה קודם; הטה אלי אזנך — מתנה ליהודה
״לפניו״ — בכתב היד ״לפני״ (מסומן במאגרים כשיבוש), ותוקן כבפסוק וכבדפוס בובר. ״אמר רבי זעירי״ — בכתב היד ״ל..״ מטושטש, ותוקן במאגרים. ״הטה״ — בכתב היד ״חטה״ (מסומן במאגרים כשיבוש), ותוקן כבפסוק וכבדפוס בובר. ״בשעת״ — בכתב היד ״בשעה״ (מסומן במאגרים כשיבוש), ותוקן כבדפוס בובר.
״אכסיומא״ (ἀξίωμα) — בקשה; ״אכסיטורון״ (ἐξιτήριον) — מתנת פרידה.
בדפוס בובר: ״[ואחרונה אמר תחלה…]״; ״אמר ר׳ זעירי בשם ר׳ הונא״; ״לכל השבט של יהודה ניתנה מתנה זו״; ״אכסיטורין זה נתן משה ליהודה בשעת פטירתו מן העולם״; ״כהדין מציצא דיקר״.
רבי מאיר ורבי יוסי.
חד מנהוןחד מנהון — אחד מהם אמר:
אימתי צריך אדם לתבוע צרכיו?
תובע צרכיו ואחרכך יתפלל,
שנאמר: תְּפִילָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹוף(תהלים קב, א) —
ואימתי כִי יַעֲטֹף? בזמן שלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ.
ואוחרנאואוחרנא — והאחר אמר:
תחילה הוא מתפלל, ואחרכך הוא תובע צרכיו,
שנאמר: אֶשְׁפֹּוךְ לְפָנָיו שִׂיחִי(תהלים קמב, ג), ואחרכך: צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד.
ואין שיחה אלא תפילה,
שנאמר: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה(בראשית כד, סג).
אמר רבי זעירי בשם רב הונא:
הכל מודים שהוא תובע צרכיו בשומע תפילהבשומע תפילה — בברכת ״שומע תפילה״ שבתפילת שמונה עשרה.
יְיָ שִׁמְעָה תְפִילָּתִי(תהלים קב, ב) —
אל תתן אכסיומאאכסיומא — בקשה, תביעה שלי בתוכה, אלא תעלה ותעשה פירות.
וְשַׁווְעָתִי אֵלֶיךָ תָבא אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי(תהלים קב, ג).
אמר רבי יוחנן:
לכל השבט הזה של יהודה נתנה מתנה זו:
שְׁמַע יְיָ קוֹל יְהוּדָה(דברים לג, ז).
רבי חנינא אמר:
לביתו של דוד נתנה.
רבי יהודה בר סימון אמר:
אין אדם אומר הַטֵּה אלא אם כן אחרים מקטרגיןמקטרגין — מאשימים, מלשינים אותו.
אמר רבי לוי:
אכסיטורוןאכסיטורון — מתנת היציאה, ברכת פרידה זה נתן משה ליהודה בשעת פטרתו מן העולם,
שנאמר: וְזֹאת לִיהוּדָה.
כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָיי וְעַצְמוֹתַיי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ(תהלים קב, ד) —
כהדין מציצא דיקדכהדין מציצא דיקד — כמו הלפיד הזה הבוער.
דרשת הפסוק · ״פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם; תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה״ · הפסוק לא סופו ראשו: מנשה ודוד; תפילת הדורות בראש השנה וביום הכיפורים, והם נבראים בריה חדשה
״הערער״ — העי״ן הושלמה במאגרים. ״תפילתו״ — בכתב היד ״תפילתן״ (מסומן במאגרים כשיבוש), ותוקן כבדפוס בובר. ״ולא בזה [את] תפילתם״ — ״את״ חסר בכתב היד, ובמקומו סימן השמטה. ״ועשו״, ״מהם״ — האותיות האחרונות הושלמו במאגרים. ״ולא בזה את תפילתם״ (אחרי ״הוי״) — בכתב היד ״אל תפילתם״ (מסומן במאגרים כשיבוש), ותוקן כבפסוק.
״זה דוד ומנשה שחטאו ועשו תפלה״ — כך בכתב היד; בדפוס בובר ״[ולא בזה את תפלתם, זה דוד וחזקיה, שנאמר ויתפלל חזקיהו]״.
בדפוס בובר: ״ר׳ שמואל בר נחמני בשם ר׳ יונה אמר״; ״זה דורו של מרדכי שנבראו כבריה חדשה״; ״ורבנין אמרו אלו הדורות שחייבין במעשיהם הרעים״ (בלי ״מיתה״); ״להלל אותך, הוי אומר ועם נברא יהלל יה״.
מקבילות: ויקרא רבה ל, ג ופסיקתא דרב כהנא, פסקא ולקחתם, ג (״אמר ריש לקיש: הפסוק הזה לא סופו ראשו, ולא ראשו סופו… פנה אל תפלת הערער — זה מנשה מלך יהודה; ולא בזה את תפלתם — זו תפילתו ותפילת אבותיו״; ״רבי יצחק פתר קרייא בדורות הללו, שאין להם לא מלך ולא נביא ולא אורים ולא תומים — אלא תפילה זו בלבד״; ״זה דורו של מרדכי ואסתר״; ״ומה עלינו? ליקח לולב ואתרוג, ולקלס להקדוש ברוך הוא״).
פָּנָה אֶל תְּפִילַּת הָעַרְעָר(תהלים קב, יח).
רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונה אמר:
לא היה צריך לומר אלא:
או פנה אל תפילת הערער ולא בזה אל תפילתו,
או תפילת הערערים ולא בזה אל תפילתם.
ומהו תְּפִלַּת הָעַרְעָר? זה מנשה, שהיה ער ממעשים טוביםער ממעשים טובים — ריק, ערירי ממעשים טובים.
וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִילָּתָם — זה דוד ומנשה, שחטאו ועשו תפלה.
הוי: וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִילָּתָם.
אמר רבי אחא בשם רבי אלכסנדרי:
אשרי אדם שיש לו יתד להתלות בויתד להתלות בו — זכות שיוכל להישען עליה.
דבר אחר:
פָּנָה אֶל תְּפִילַּת הָעַרְעָר.
אמר רבי יצחק:
כלפי הדורות אמרו,
שאין להם לא נביא, ולא כהן מורה צדקמורה צדק — מורה הוראה, מכריע (כאורים ותומים), ולא בית המקדש שיכפר עליהם —
אלא תפילה אחת נשתיירה להם, שהן מתפללין בראש השנה וביום הכיפורים.
אל תבזה אותה מהם,
שנאמר: לֹא בָזָה אֶת תְּפִילָּתָם.
תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא(תהלים קב, יט).
וכי עד עכשיו עתידה אומה אחרת להבראות, שהוא אומר: וְעַם נִבְרָא?
אלא אמר רבי יהודה בר סימון:
זה דורו של מרדכי, שנבראו ברייה חדשה.
ורבנן אומרים:
אילו הדורות שחייבין מיתה במעשיהן הרעים, ובאין ועושין תשובה, ומתפללין לפניך בראש השנה וביום הכיפורים;
ולפי שהן מחדשין את מעשיהן — הקדוש ברוך הוא בורא אותם בירייה חדשה.
ומה להם לעשות?
יש להם ליטול אתרוגיהן בידם, ולולביהן, וערבי נחל והדסים — להלל אותך.
הוי: וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ.
על פי כתב יד קמברידג׳, ספריית האוניברסיטה Or. 786. במקומות שכתב היד חסר או משובש הושלם מעדי נוסח אחרים או על פי המקבילות. מילים שנוספו או תוקנו מסומנות באפור; תיקון שיש לו נוסח בכתב היד מציג אותו בריחוף העכבר. ראשי תיבות נפתחו, הפסוקים נוקדו על פי המסורה ומראי המקום נוספו בסוגריים.
| סעיף | בנוסח | בכתב היד |
|---|---|---|
| א | אומר | — (הוספה) |
| א | ע | — (הוספה) |
| א | אלכסנדרי | אלכסנרי |
| ב | לפניו | לפני |
| ב | אמר | — (הוספה) |
| ב | הטה | חטה |
| ב | בשעת | בשעה |
| ג | עָ | — (הוספה) |
| ג | תפילתו | תפילתן |
| ג | את | — (הוספה) |
| ג | ו | — (הוספה) |
| ג | את | אל |
| ג | ם | — (הוספה) |
| החיבור | הנוסח שעל פיו נדפס |
|---|---|
| מדרש תהלים | כ״י קמברידג׳ Or. 786 |
| החיבור | הנוסח שעל פיו נדפס |
|---|---|
| מדרש תהלים | כ״י קמברידג׳ Or. 786 |