קישורים
קישורים שהצטרפו לי בעקבות הזוהר, אך צריך לצרפם יותר טוב.
הברכה, הוא משהו שמור בעיקרו לכהן. לא כל אחד יכול לברך. במיוחד יודעים אנחנו כי הזבח טעון ברכה לקדשו ולהשרות בו את השכינה ‘מזבח אבנים.. בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך’. הכהן הוא היודע לברך ‘לעמוד לפני ה’ לשרתו ולברך בשמו’. ‘ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם’.
גם כאשר בא על האדם דבר טוב והוא רוצה להביא תודה לעשות סעודת הודיה צריך הוא לחפש כהן שיברך את הסעודה. המקום המפורש ביותר לזה הוא אצל שמואל ששימש בתור כהן ומצינו שמחכים לו ‘כי הוא מברך הזבח’. וכאשר שאול לא המתין לו והעלה את הזבח בעצמו נקרע מאיתו הממלכה.
כך אברהם אבינו אחר מלחמת המלכים בא אל מלכי צדק מלך שלם והוא כהן לאל עליון. הוציאו לחם ויין שהם הזבח. ומלכי צדק ברך את ה’ ואת אברהם.
הדבר הכי מקביל לזה הוא ביאת יתרו אחר יציאת מצרים ומלחמת עמלק. ישראל נשארו חייבים עולה וזבחים לאלהים ולא הביאו את התודה עד שבא יתרו שהוא כהן מדין. ויברך יתרו את ה’ ואת עמו ושם אכלו לחם עם הכהן חותן משה לפני האלהים.
בכל הפרשיות הללו אין אהרן הכהן עדיין ונזקקו לכהן מדין כפי שאברהם היה זקוק למלכי צדק (כי כהונה הוא דבר מיוחד ובכל פרשיות הללו לא מוצאים הבחנה בין כהן כזה או כהן כזה, לא די להיות צדיק צריך משהו מיוחד שאתה הכהן), הדבר המוזר הוא שהפעם הראשונה שאהרן משמש בכהונה זה אצל העגל. ואז כאשר מקימים את המשכן מביאים את הקרבנות הראויים לכך וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה. ופסוק זה פתח בו הזוהר בפרשת יתרו לפיכך למדתי שהוא ענין אחד.
עכשיו הטוויסט הכי מעניין. כתיב ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה. ביארו במדרש ויואל מלשון שבועה ומה נשבע לו שיתן בנו הראשון לעבודה זרה. בנו זה הלא הוא גרשום והמדרש הזה כפשוטו שהרי יונתן בן גרשום בן משה הוא כהן לפסל מיכה, וראה זה פלא כתוב שם ‘ויואל הלוי לשבת את האיש’. באותו לשון ממש. ככל הנראה עשה שימוש אצל סבו יתרו בדרכי הכהונה ואת זה הוריש לבניו.
ספקולציות
עד כאן קרוב לפשט, מכאן ספקולטיבי. יוסף כמו משה שהיה מנהיג ישראל אחריו – ויקח משה את עצמות יוסף. מיוסף ועד משה לא היה לישראל מנהיג – היה חתן אצל כומר לעבודה זרה. ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן און. (מקבילה זו הזכיר הזוהר) כמו משה היא מולידה לו שני בנים ושמותיהם עוקבים. הראשון מנשה כי נשני את עמלי. גר הייתי בארץ נכריה (אגב ארץ נכריה זו של משה הוא שהוא מצרי ומדין נכרית לו!). השני על שם ההטבה בארץ נכריה, אלהי אבי בעזרי, הפרני אלהים בארץ עניי. ומה כתיב אצל יונתן בן גרשום, שהוא בן מ(נ)שה. חז”ל אומרים הנון קטנה והוא משה אבל הוא גם מנשה של יוסף!
און היא עיר מצרית ששם היה מרכז הפולחן שבו כיהן חותן יוסף. גם בארץ ישראל היה בית און שהוא אולי בית אל. מרכז הפולחן של בני יוסף. הנביאים – במיוחד הושע שהוא המוכיח הגדול של בית אל- שיחקו על המשמעות של און הנשמע כמו עון או עצב (בנימין בן אוני) ואמרו שאפרים לא מצא אלא און.
שאול שהיה מבני בנימין (בן אוני לפי רחל) החטא הראשון שלו היה שהוא לא חיכה לשמואל לברך את הזבח והשני שהחיה את בהמות עמלק. על כך אמר לו שמואל ‘כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר’. אתה חזרת לאון ולתרפים כמו שסבתא שלך רחל גנבה תרפים מבית אביה וכך נשאר הכהונה של החותן בישראל וכמו שאשת משה הביאה עם בנה גרשום את אפוד ותרפים שהיה למיכה וכמו שבני יוסף המשיכו את המסורת של אמם בת כהן און ובנו להם מזבח בבית און.
ושאול הסיר את הקני מבני יתרו מתוך עמלק, ובכך חזרנו לזבח הראשון בעולם שהוא קין שלא נתברכה הזבח שלו ולא נתקבלה.
מיכה נוטריקין י’תרו כ’ה’ן מ’דין.
‘הר האלהים’ מופיע כבר בפרשת שמות שמשה ניהג את הצאן אחר המדבר. וכן כאן שיתרו בא אל המדבר הר האלהים. ככל הנראה היה הר זה ידוע למדינים כבר בתור הר האלהים ושם בא יתרו.
יתרו גם נתן את הברכה לכל שליחות משה ‘לך לשלום’. שהוא גם נוסח שמברך הכהן למי שבא להתפלל כמו שאמר עלי לחנה ‘לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך’. וסיום ברכת כהנים וישם לך שלום.
ראו התאוריה של ישראל קנול על מקור שם הויה במדין.
הערות חברים
יונה:
יוסף גם עושה פרוטקציה לכהני מצרים, מלבד אדמת הכוהנים.
מוצאים הקבלה בין יוסף ומשפחת אהרן בסוף ספר יהושע. קוברים עצמות יוסף בשכם ואת אלעזר בן אהרן בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים.
(רש”י אומר, מהיכן היה לו לפנחס חלק בארץ? שירש מאשתו.
דביר:
אז צריך לעשות סטאז׳ אצל עכו״ם?
יצחק: לגבי התיאוריה של כל זה צריך עוד מחשבה…
אבל באמת יתרו במפורש עשה למשה קורס מנהיגות בפרשה אז למה לא על דברים קצת יותר פנימיים גם.
דביר:
צריך להבין את היחס של התורה לדתות שקדמו לה בשעה שלא הייתה עוד אלטרנטיבה של תורה
יצחק:
חושב שזה קשור לתפיסה המסורתית של חידוש התורה. הכהונה היתה מסורת קיימת )משפחתית?( שהתורה מכיר בה. לכן הבאתי מלכיצדק. ואהרן נבחר להיות כהן ובכלל ממלכת כהנים אבל זה לא המצאה של מושג הכהונה.
דביר:
אז מה התפיסה בעבודה זרה?
יצחק:
אנחנו לא מבינים כל זה אז אפשר לומר מה שרוצים.. כמו שאומרים מלכי צדק היה כהן לה’ כך אפשר לומר על יתרו.
או שעכפ הכל התחיל מעבודת ה רק שבדרך קרו כל מיני טעויות שהתורה משרשת