כללות ספר במדבר

יש לנו להבין מעט את ספר במדבר. באופן כללי במדבר הוא ספר היסטורי. והוא אחד משלשה ספרי היסטוריה של החומש. בראשית שהוא סיפור האבות. שמות שהוא סיפור הבנים- יציאת מצרים. במדבר שהוא סיפור המסע במדבר אל הארץ. דברים עומד בפני עצמו ואינו המשך של הסיפור בבמדבר באמת – כלומר מהמבט של ספר במדבר אחרי פרשת מסעי בא ספר יהושע (אע”פ שספר יהושע דווקא ממשיך יותר את ההיסטוריה של ספר דברים, אבל זה כי זה הגירסא של דברים להיסטוריה.). ויקרא הוא ספר התורה והלכותיה.

ואלה הם באמת שלשת הסיפורים הגדולים של החומש שאפשר לראות להם רפרנסים בכל התנך ובכל העולם, סיפור הבריאה והיווצרות הכל, סיפור גלות וגאולה, וסיפור המסע במדבר. ואפשר גם לראות בזה כמו ארכיטיפים של שלשת סוגי הסיפורים שישנם בעולם בכלל. הבריאה הוא השאלה מאין באת, מאין בא הטבע והאנשים והעמים וכל הדברים. הגלות וגאולה הוא ההיסטוריה הגדולה כיצד השם מנהל עמים מוליך ומביא אותם. המסע במדבר הוא סיפור מאבק החיים הנסיונות, כיצד כל הזמן אנשים רבים עם אלהים והוא יש לו דרך עבורם והם צריכים לשמוע בקולו. כמו המזמור בתהלים שהבאנו פה כמה פעמים.

ובעצם ספר במדבר הוא ספר הכשלון של התורה. כי בראשית הכל קרה כפי התוכנית. יציאת מצרים הכל קרה כפי התוכנית. במדבר שום דבר לא קרה כפי התוכנית. כל דבר היה חטא ואפילו הסיפור הכי כללי של ספר במדבר לא הצליח והספר נעצר בשער הכניסה לארץ ובסוף כולם מתים במדבר. בנקודה זו אפשר להסתפק כי בפרשיות אחרונות של במדבר קצת נראה שזה כן מצליח וכבר ירשו כמה עמים וכו’. אבל מהצד שזה לא הצליח במדבר הוא שורש ההיסטוריה הריאלית בו שום דבר לא מצליח כפי התוכנית…

הקושי שיש בתיאור הזה הוא רק זה שיש כמה פרשיות של חוקים ומצוות שנכנסו בספר במדבר ונראים לא קשורים לסיפרו בכלל. ואפשר לעשות משחקים של ביקורת שזה באמת אין מוקדם ומאוחר בתורה וכו’. אבל בגדול זו פחות קושיא. חלק מהמצוות נכתבו כאן כמו חלק מן הסיפור, כלומר הרי חלק מהסיפור שהיו במדבר הוא שהשם ציוה למשה המצוות האלה, דהיינו יש שני דרכים לספר את התורה. אפשר להסתכל שהעיקר הוא שיש חוקים קבועים, ויש אגב סיפור כיצד קיבלנו את החוקים הללו. ויש דרך הפוכה להסתכל שיש סיפור של החיים והעולם, ובתוך הסיפור הזה יש נתינת תורה שמורה את הדרך לחיות בעולם הזה. וספר במדבר הוא יותר בצד השני של זה. ספר ויקרא הוא יותר שיש תורה והסיפור הוא טפל לזה.

ולכן גם אם לא באמת אפשר לקשר טוב את מצוות קרבנות מוספי החגים עם הסיפור של פרשת פנחס זה פחות קשה, אם רוצים לקרוא את זה כסדרה אפשר פשוט לומר שבאותו זמן אחרי מלחמת מדין והמפקד הובהר למשה בדיוק הלכות הקרבנות האלה ולפיכך נכתב פה. לא צריך להיות קשר בסיפור בין זה לזה אם פשוט הסיפור קרה כך שבדיוק אחרי המרגלים למד משה את פרשת הנסכים ופרשת ציצית וכו’.