מנהג אי לימוד בליל ניטל

תוכן עניינים

מה שמעניין זה לא לצחוק על חסידי בעלזא שעודם מחשבים את סדר זמן הניטל לפי שיטת הכנסייה העתיקה שכבר בטלה מן העולם. מה שמעניין זה להיכנס לראשם של יהודי גרמניה בחשכת ימי הביניים שהמציאו את מנהג ביטול הלימוד בליל ניטל.
זה היה בימים ההם, הרבה זמן לפני שחגיגת קריסמס התאחדו עם מצוות הקפיטליזם ונהיו חגיגות קניות הרבה ומתנות. יושבים להם יהודים בעיירות גרמניה מלאות נוצרים אדוקים, באים ימי אידיהם וכל העיירה לובשת חג חוגגת את לידת משיחם. מגיעה ממש אותו הלילה וכל הגוים ערים בלילה ופעמוני הכנסיות מצלצלות מכל צד הולכים להגיד את תפילות היום. והיהודי ביניהם בגלות כאבל בין החתנים. הוא אמנם לא משתתף איתם הם שונאים אותו והוא שונא אותם, אבל אלה הם שכניו שהוא עושה איתם עסקים כל השנה, אי אפשר לו להתעלם מהדבר הזה, ואי אפשר לו גם להשתתף.
הוא לא רוצה סתם לא להשתתף, הוא רוצה להפגין חוסר השתתפות בשמחתם. הרבנים פסקו שאיסור המשא ומתן עם הגוים אינו נוהג אלא ביום הניטל ממש. ההיתר הזה עוזר לו ש יוכל להתפרנס גם בשבועות אלה אבל זה לא מספיק לו. הוא צריך לעשות משהו. משהו שיראה לגוים האלה שהוא לא מהם והם לא ממנו.
נו, איזה השגות יש ליהודי בחגיגת חג. הוא יודע כיצד הוא חוגג את המועדים שלו. לא ניתנו מועדים לישראל אלא לעסוק בהם בתורה. בכל חג ומועד מקודש נפגשים היהודים בבתי מדרשות, גם אלה שעסקם עם הגוים כל ימות השנה מתכנסים ומקשיבים לשיעורי התורה, כל העיר מלאה רעש חידושי התורה של המועדים. עלה היהודי על רעיון. ובכן, מה הוא יעשה ביום אידם של הנוצרים. הוא לא ילמד! לא רק שלא יעשה שיעור תורה מיוחד לכבוד החג. הוא לא יפתח ספר. לא ילמד אפילו מילה אחת! שום מזמור תהילים לא יוסיף לשם החג הזה ושום פרק משניות לא ילמד. כלום. ישב בביתו וישחק בקלפים. זה יראה להם!
ומה אנחנו יודעים, סבורים אתם שלגוים זה בוודאי לא פגע ולא נגע, וכי מה יש להם עם לימוד התורה שלנו. ובכן. זה פגע וזה נגע. ובכתבי המומרים והאנטישמים של התקופה אנחנו מוצאים תלונות גדולות על היהודים הנוהגים שלא ללמוד בליל החג ואומרים שאינם רוצים להוסיף בזה זכות למשיחם.

***

יש להוסיף בזה. היהודים שחיו בגלות בהכרח ניהלו את סדרי מסחריהם ועבודתיהם לפי הסדר הנוצרי. ובהכרח היו שובתים ממסחר ומלאכה אף ביום ראשון ושאר ימי אידיהם של הנוצרים כי לא היה למי למכור.. אז גם בליל חג זה היה להם חופש, ואמנם היה ראוי ללכת לבית הכנסת ולעשות שיעור אבל אין זה מתאים שיהיה איזה ‘יום שכולו תורה’ מיוחד לכבוד הולדת אותו האיש.. אז מה נשאר לעשות אם אין עבודה וגם אין שייך להוסיף בלימוד, לשחק בקלפים

ניטל תש”פ